ביאור:בראשית מא נו

בראשית מא נו: "וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא נו.

וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ

וְהָרָעָב

נאמר שהיה רעב - חוסר אוכל. אבל לא נאמר שהיה צמא - חוסר מים, או בצורת - חוסר גשמים, או גשמים שלא בעיתם. סביר שאלוהים יצר תנאים בהם התבואה לא הבשילה והעצים לא הניבו פרות - רוח חמה, ברד, גשם שלא בעיתו. אפילו אם הבארות בדרום יבשו, סביר שתושבי כנען היו יכולים להביא מים על גמלים מים-כנרת ולהשקות את האנשים ואת המקנה.

ייתכן שהרעב הזה נועד להשיב מתנחלים חיתיים ואחרים חזרה לארצם בצפון וזרים אחרים לא יהגרו לכנען מפחד הרעב הזה, וכך לפנות את כנען מתושביה ולשמור אותה ריקה, למען שבכנען יהיו פחות תושבים כאשר בני ישראל ישובו ממצרים. כך באמת קרה, לאחר הגלויות, הארץ נשארה ריקה ברובה וחיכתה ליהודים לשוב לארצם. נאמר: "וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" כדי להזהיר את יושבי כנען שאין להם סיבה לרדת מצרים כי גם שם יש רעב. ואכן כאשר המצרים נתנו את אדמתם ליוסף, יוסף קיבל, אולם לא נאמר שיושבי כנען נתנו את אדמתם ליוסף - כי לא היו כנענים כאלה.
ראינו שאלוהים עשה דבר דומה כאשר הוא הביא את ארבעת המלכים, כדי להכות ביושבי עבר הירדן המזרחית, וזאת כדי לפנות נחלה למואב, אמון ועשו.

כדי לעודד את בני ישראל ולמחוק את זכרון הרעב הרע הזה אלוהים הבטיח למשה: "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי" (שמות ג ח) (רחבה - במשמעות ריקה), וכך הודיע משה לבני ישראל: "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" (דברים יא יג-יד).

פְּנֵי

המילה "פְּנֵי" מתארת פנים של אדם:

"וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו, וַיִּצְחָק" (בראשית יז יז)
"לֹא נוּכַל לִרְאוֹת פְּנֵי הָאִישׁ" (בראשית מד כו)

או החלק העליון של חפץ או מת שחשוף לראיה

"לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית ז ד)
"פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית יא ד)

כאשר מדובר באזור, לרוב מופיעה המילה "פְּנֵי" לפני המילה "כָּל". אולם כאן נכתב "וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ" והמילה "פְּנֵי" היא מיותרת. ברור שהרעב היה "עַל כָּל ... הָאָרֶץ", ו"פְּנֵי הָאָרֶץ" לא מוסיף מידע.

רש"י הסביר את התוספת, שמדובר בפני אנשים: "מי הם פני הארץ, אלו העשירים". כלומר לא רק העניים סבלו, גם העשירים סבלו רעב.¹
אפשרי שהכוונה שהרעב נראה על פני האנשים, בכל ארץ מצרים.² כולם נעשו רזים וחלשים, מוכי רעב. יוסף רצה אותם חלשים כדי למנוע מלחמות והתקפות. האנשים מוכי הרעב התנהגו בנימוס ואמרו תודה על האוכל שהם קיבלו, ככתוב: "וַיֹּאמְרוּ, הֶחֱיִתָנוּ; נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי, וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה" (בראשית מז כה).
בהפיכת סדום נאמר: "וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר" (בראשית יט כח), ולא נראה שמדובר כאן בעשירי ארץ הככר, אלא בפני ארץ הככר כאזור. כלומר, גם כאן אין זה מחייב שהכוונה לעשירי מצרים, אלא שבכל מצרים, על כל פניה, היה רעב.

וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם

יוסף ממשיך בתוכניתו, פותח לרעבים את הממגורות "וַיִּשְׁבֹּר" להם.

"וַיִּשְׁבֹּר" - מהמילה לשבור " וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת" (בראשית יט ט), "שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ" (ביאור:משלי ג ח). כלומר יוסף שבר את החותמות של הממגורות, פתח את השערים והתחיל לחלק. אולם אפשר לשבור רק פעם אחת. אחר כך השער כבר לא סגור כי שברו אותו. בכל מקרה בפסוק עצמו נאמר שיוסף 'פתח' את השערים ולא שבר אותם.
"וַיִּשְׁבֹּר" מהמילה "בָּר", לחלק בר, אוכל, ככתוב: "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה, לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף"(בראשית מא נז). וכך חלוקת האוכל "לשבר" יכולה להמשך בכל תקופת הרעב.

וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם

אם היה מספיק בר במצרים, ויוסף חילק אוכל, אז למה "וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". בשאר המדינות הרעב גדל ונמשך, אבל למה נאמר "בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"?
יוסף לא רצה שלחלק מהאנשים יהיה יותר, והם ימכרו ביוקר לשכניהם. אז יתחילו שדידות של כסף או אוכל. יוסף רצה שכולם יהיו רעבים שווה, ואז החלוקה תהיה צודקת ולא תהינה שדידות. כל אחד, שגמר את המלאי שלו, בא ועמד בתור וקיבל כמות מוגבלת למשפחתו.

יוסף הקפיד להאכיל את העם בצמצום כדי לא להרגיל אותם לחיות בחינם על חשבון פרעה, לתמיד.

הערה 1: רש"י כאילו הוסיף את המילה "עַם הָאָרֶץ". במקרא "עַם הָאָרֶץ" הם נכבדי העם ככתוב: "וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר הוּא פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר, וְאֵת הַסֹּפֵר שַׂר הַצָּבָא, הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ; וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ, הַנִּמְצְאִים בָּעִיר" (מלכים ב כה יט).
הערה 2: ניתן לכתוב: "אנשי הָאָרֶץ", ואז זה יכלול את כל האנשים.